“טיול אחרי צבא”
.”לא מזמן חזרתי מ”טיול אחרי צבא
.”אמנם 30 שנה אחרי השחרור מהצבא, אבל טכנית עדיין “אחרי צבא
?ובכל זאת, ואחרי הבדיחה, למה קראתי לו “טיול אחרי צבא” ובעיקר למה יצאתי אליו
.בגיל 22 עד 25 אתה יוצא לחצי שנה עד שנה וחצי של טיול בדרום אמריקה, או במזרח הרחוק
.אתה נוסע הכי רחוק שאפשר מההורים, התיכון, הצבא וכל מה שניהל אותך עד עכשיו
.וגם הכי רחוק מהדברים שמחכים לך כמו לימודים, עבודה, אישה/בעל, ילדים, דירה, משכנתא, ועוד
.אצלי זה עבד אחרת
.מראש זה לא היה בסילבוס במשפחה הפולנית ניצולת השואה ממנה באתי
.לומדים מקצוע בתיכון, אלקטרוניקה
.לומדים בצבא בפרויקט תלפיות באוניברסיטה פיזיקה ומתמטיקה
.משרתים ב8200 ולומדים תואר שני באלקטרוניקה במקביל
.ופתאום תקלה – נכנסתי למסלול דו-חי בן 12 שנה בו הייתי בעולם ההייטק מחד ובעולם הליצנות והמשחק מצד שני, בו זמנית
.אבל חתונה וילדים החזירו אותי לפסי הרכבת, לצלילה מלאה ואינטנסיבית לעולם ההייטק למשך 25 שנה
.ומתוכם 12 שנה כמנכ”ל סטרט-אפ ברכבת הרים עד ההצלחה במכירת החברה להוניוול לפני כשנתיים
.לפני יותר משנה, עזבתי את הוניוול
.אבל עטפתי את עצמי בבניית פרקטיקה חדשה של מנטורינג, אימון, הנחיית קבוצות, בניית הרצגה מיוחדת, וזמן יקר עם הילדים שלי בכל הגילאים כששאלו אותי באחד הקורסים שעשיתי לפני כשנה: מה המתנה שתיתן לעצמך אם אין שום מגבלה, פתאום זה עלה
.טיול אחרי צבא” לשלושה וחצי חודשים”
!למה? לא להיות חייב שום דבר לאף אחד במשך תקופה
.למה שלושה וחצי חודשים? ככה. ארוך מספיק
.זה לא באמת אפשרי, חשבתי. ילדים בני 11 ו13, בנוסף לגדולים. אישה מצליחה במסלול נסיקה. נו באמת
.אחרי משא ומתן ארוך עם עצמי, המשפחה, וכן גם עם הילדים, זה הוגדר: חודשיים וחצי, בקיץ, והם יבואו באמצע לשבועיים. כולם
.הרבה? מעט? זה מה שיש
.אחרי התלבטויות לא פשוטות הועדף היעד של דרום אמריקה על הודו והמזרח
החלטתי להעדיף את תענוגות הבשר ושמחת החיים הדרום אמריקאית על החוויות הרוחניות של המזרח
?האם המטרה הושגה
!המטרה: לא להיות חייב שום דבר לאף אחד במשך תקופה
!!!כן
.התחושה הזאת הייתה משהו שכמעט ולא הכרתי
.אין הורים, אין ילדים, אישה, עבודה, לימודים, חברים, בוס, משקיעים, עובדים, התחייבויות, משימות, בית, רכב, רכוש, הרגלים יומיומיים, כלום
.יש רק את הרגע הזה, שבו אני נמצא במקום מסוים
עם הרצון או האי רצון לעשות משהו, עם רעב או שובע, תכנית או שינוי ממנה, מחלה או בריאות, אנשים שאני מטייל איתם או שנפרד מהם, ואיך שאני מתייחס לכל מה שקורה לי
להפתעתי, ממש זרמתי. הייתי גאה בעצמי כמה שזרמתי
בחרתי בחירות מחודשות ומפתיעות לאורך הטיול. לא הכרתי את עצמי ככה
גם כשדברים הסתדרו וגם כשלא. היה שווה. היה מלמד על עצמי. הייתי על כוכב אחר
עכשיו האתגר זה להביא את האיכות הזאת לתוך החיים הרגילים